#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מצות צריכים מים שלנו?	"כל מצות שאוכלים בפסח אפי' אינם של מצוה (רא""ש, שע""ת ס""ק א., מ""ב ס""ק א') [ודלא כבעל העיטור דרצה להביא ראיה מבציקות של נכרים דשאר מצות א""צ מים שלנו, ודחה הב""י (סי' תנ""ד) די""ל כפירוש הר""ח דמיירי כשישראל עומד על גביו והיה לש במים שלנו]"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיטות במים שלנו?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-f13460caf8c4411f8c1a5f11193db8633f6bc0f8.jpg"">"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך קיי""ל לגבי מים שלנו 1) לכתחילה 2) בדיעבד?"	"1) המחבר מקיל לשאוב המים מבעוד יום או בבין השמשות [דס""ל דלפי היראים יכול לשאוב מבעוד יום אם משהה אח""כ] וגם ס""ל דצריך לשהות כל הלילה [לצאת שיטת רש""י], אבל הרמ""א מחמיר לכתחילה שיהיה רק סמוך לבין השמשות שחושש להיראים אליבא דר""א מזרחי דס""ל דצריך להיות בין השמשות בדוקא (גר""א ס""ק ג') א""נ ס""ל כהמהרי""ל דצריך לכתחילה י""ב שעות ביום מחוברים בקרקע וי""ב שעות לילה תלושים (מ""ב ס""ק ד') [אלא שקשה לדקדק בין השמשות ממש], ומודה דצריך לשהות עד הבקר לצאת שיטת רש""י 2) אם שאבן בעוד היום גדול מודה הרמ""א דכשרים אם ממתין עד סוף הלילה {ולא די להמתין י""ב שעות דרוצה לצאת אף דעת הריב""ן וסמ""ק דס""ל דצריך סוף הלילה}, ואם שאבן באמצע הלילה יש להקל ללוש אחר י""ב שעות (ח""י ס""ק א', מ""ב ס""'ק ד') {דבזה יוצא לפי רש""י וגם לפי הסמ""ק, אבל משמע דאם שאבן אחר חצות הלילה אין לסמוך על שיטת רש""י לחוד אבל יש עצה להמתין עד סוף לילה הבאה} [והוסיף הח""י (ס""ק א') בשם הרמ""ע מפאנו דזהו דוקא בשעת הדחק או במקום הפסד מרובה]"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לסמוך על מדידת חום המים?	"כתב חת""ס (אבה""ע סי' קנ""ג) שידעו חז""ל שע""י חום השמש יתחממו המים ואפשר שיש גידים של מים חמים באמצע המים והם יחמיצו העיסה, ולפיכך כתב המנח""י (ח""ו סי' מ""ד) דאינו יכול להקל ע""י מדידת חום המים, וכעין זה בשבט הלוי (ח""א סי' קמ""ה) דאפי' בארצות שהם קר מאד צריכים להקפיד על מים שלנו [ובדיעבד בשעת הדחק יש מקום להקל (מור וקציעה, שע""ת ס""ק א')], וכן מבואר באור לציון (ח""ג פי""א אות ג') ובהערות לריש""א (פסחים מ""ב) דלא מהני להניח המים במקרר"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף, לשאוב בעוד יום גדול או בתחילת הלילה?	"הט""ז (ס""ק א') ס""ל דעדיף בתחילה הלילה, אכן הח""י (ס""ק א') הביא ממהרי""ל דיותר טוב להקדים, וכן מבואר ממג""א (ס""ק א'), וכן פסק המ""ב (ס""ק ה') {וכן מסתבר דלפי הב""י (פי' ב') בדעת היראים אינם כשרים אם שאבן בלילה} "	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם עברה כל הלילה אבל לא היה י""ב שעות?"	"בשעת הדחק יש להקל (מ""ב ס""ק ו') {דאע""פ שאינו יוצא לפי רש""י מ""מ יוצא לפי הריב""ן וסמ""ק}"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו זמן סמוך בין השמשות של הרמ""א?"	"הח""י (ס""ק א', מובא בבאה""ט ס""ק א') כתב דהוא אחר שקיעת החמה, אכן מבואר ממ""ב (ס""ק ט""ו) דהוא קודם שקיעה אלא שקשה לכוין השעה קודם שבת, וכן מבואר ממ""ב (ס""ק ה') דכתב דבין השמשות הוא משקיעה עד צאה""כ [דהיינו י""ג דקות ומחצה (כה""ח ס""ק י""א, מ""ב לעיל סי' רס""א ס""ק כ""ג)], משמע דסמוך לבין השמשות קודם שקיעה"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום יצניע המים ששאב?	"אם הזמן חם יצניעם במקום קר [כגון מרתף או בחדר שאין מסיקין בו (מ""ב ס""ק ז')], ואם הזמן קר יניחם בחוץ"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהניחם בחוץ, מתי צריך להכניסם לבית?	"קודם שיזרח השמש שלא יתחממו בחום השמש, אבל אם אינם רואים פני השמש יכול להניחם בחוץ אפי' לאחר זריחת השמש [ועל כן טוב להניחם תחת התקרה שמא ישכח להכניסם בהשכמה (רמ""א)], אולם ביום המעונן אסור בכל אופן דיומא דעיבא כולו שמשא (יומא כ""ח ע""ב) (מ""ב ס""ק ט') "	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם לא הכניסם בבקר לבית?	"אפי' אם עמוד בשמש עדיין הם כשרים כל זמן שלא הגיעו לפושרין (מג""א ס""ק ב', פמ""ג א""א ס""ק ב'), וכתב השע""ת (ס""ק א') בשם הפר""ח דהיינו כחמימות הרוק, והבית אפרים מחמיר כל זמן שנתחממו חמימות קצת (מ""ב ס""ק י' - י""א) {ועי' מש""כ ביו""ד (סי' ל""ו וסי' קפ""ח) לגבי השיעור פושרין דהעיקר הוא כחמימות הרוק עד יד סולדת בו, אבל יש סוברים דהגיע לפושרין כשעמדו קצת בבית}, ומנחות מותרים בפושרים דכהנים זריזין הם (מנחות נ""ה ע""א, ערוה""ש סע' א')"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לכסות המים?	"כדי שלא יתחממו מהשמש [ובכלי זכוכית גם צריך לכסות הדפנות (ח""י ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""ג)], ועוד כדי שלא יפלו לתוכם דבר חימוץ [ולפיכך נוהגין לסנן המים בשעת השאיבה בבגד] (ח""י ס""ק ג', מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הרוצה ללוש מצות ביום ראשון מתי ישאוב המים 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) כתב המג""א (ס""ק ד') דאינו יכול לשאוב המים בין השמשמות ליל שבת או מוצאי שבת דאסור להכין לימי החול אלא צריך לשאוב המים אור יום ששי (מ""ב ס""ק ט""ו) {אע""פ שדבר שא""א לעשותו למחר מותר לעשותו בשבת מ""מ אם אפשר מאתמול אסור, ועי' מש""כ לעיל סי' שכ""א סע' ה' וסי' שכ""ג סע' ו'} 2) יכול לשאוב בערב שבת מבעוד יום, ואם שכח יכול לשאוב בין השמשות ע""י עכו""ם, ויש מקילין אפי' ע""י עצמו דהוי שבות בין השמשות לצורך מצוה (שע""ת ס""ק ד', מ""ב ס""ק ט""ו), אכן כתב הערוה""ש (סע' ו') דבדיעבד אם לא שאב המים אור ליום ששי עדיף טפי שלא לאפות מצות ביום ראשון"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף ליקח ממי נהרות או ממי בארות?	"בדרך כלל עדיף ליקח מים ממי נהרות דאינם מתחממים כ""כ ע""י החמה דרק במקום נביעתן הם רותחין ולא כשנמשכו למרחוק (מ""ב ס""ק ט""ז) {ואע""פ שחמין שנצטננו הוי מח' לקמן (מ""ב ס""ק כ""ט) היינו לאחר שנתלשו אבל כל זמן שהן מחוברין מותרים (עם ר""י באק)} [ורש""י ס""ל דמי נהרות א""צ לינה כלל, אבל כתב הטור דיש להחמיר להצריך לינה אפי' במי נהרות, וכ""כ המחבר, וביאר המ""ב (ס""ק ג') לפי שהכה עליהם חום השמש ביום, ועוד כתב השבלי הלקט דאפשר החמה שתחת הקרקע מחממת כל הקרקע עם הנהרות (שעה""צ ס""ק ב')], ומיהו אם הנהרות גדולות מחמת השלגים וגשמים זהו מפני שהחמה מהלכת בהרים ומפשר אותם אז טוב יותר לשאוב מן הבארות (מהר""י ווייל, רמ""א) [ואם אין לו אלא מי נהר מותר לשאוב מן הנהר אפי' בזמן הפשרת שלגים (ערוה""ש סע' ז')]"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשפוך המים שלנו אם מת לו מת 1) ואין לו מים אחרים 2) ויש לו מים אחרים?	"1) הב""י הביא ממרדכי דא""צ לשפוך המים בליל ראשון משום ליל שימורים וגם בשאר ימות הפסח משום שומר פתאים ה', ועוד כתב משום שומר מצוה לא ידע דבר רע (ט""ז ס""ק ג', מג""א ס""ק ז', גר""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק י""ח) [וה""ה אם נתערב מים אלו בתבשילו לכבוד שבת (פתח""ת יו""ד סי' של""ט ס""ק ד')] [והא דפריך (פסחים ק""ח ע""ב) למה תקנו זוגות ליל הסדר ולא משני משום שומר מצוה וגו' היינו דלא הו""ל לרבנן לתקן הכי לכתחילה (הגהות חת""ס)] 2) בשאר ימות הפסח ראוי להשתמש במים אחרים אבל במצות לליל הסדר חידש הט""ז (ס""ק ג') דאסור לשפוך המים דהוי מזלזל במצוה ומראה עצמו כמחזיק בדעתו שאין המצוה מגנת עליו מהתקלה וקל בעיניו שומר מצוה לא ידע דבר רע, אכן הח""י (ס""ק ז') הביא שהא""ר חולק עליו וס""ל דאפי' במצות לליל הסדר ראוי לשפוך המים אם יש לו אחרים, וכתב הח""י דאפי' הא""ר מודה דא""צ לחזור על הפתחים להגיע עוד מים, ולהלכה, המ""ב (ס""ק י""ט) סותם כהט""ז אבל בשעה""צ (ס""ק י""ט) הביא הא""ר"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע נוהגין לשפוך המים בשכונת מת?	"1) שמלאך המות מפיל טיפת דם המות במים (ט""ז יו""ד סי' של""ט ס""ק ד')<br>2) כדי שידעו כולם שיש מת בעיר ולא יצטרכו להודיע דבר זה בפה משום הוצאת דיבה (ש""ך שם ס""ק ט')"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים בזמן שנופל התקופה?	"ה""נ מבואר בב""י בשם מרדכי דא""צ להקפיד בזה, ומ""מ כתב הרמ""א דטוב לכתחילה ליתן ברזל [ע""י משיחה ולא בידו כדי שלא יתחמם המים ע""י ידו (מהרי""ל, דרכ""מ ס""ק ז'), ודוקא ברזל שראשי תיבות האמהות ויאמר ""בזכות האמהות בלהה רחל זלפה לאה שהעמידו י""ב שבטי קה יעמוד לנו להצילנו מכל גזירות קשות ורעות"" (פמ""ג א""א ס""ק ח', כה""ח ס""ק מ')] לתוך המים קודם התקופה [ובשאר ימות השנה יניח מלח או חותם לתוך המים] (מג""א ס""ק ח' - ט', מ""ב ס""ק י""ט - כ'), ולא מהני עצה זו במת בשכונה (הר צבי יו""ד סי' רס""א) [ומבואר שהרמ""א ס""ל דאם חל עליו התקופה אסור לשתות ממנו אח""כ, אבל המחבר ביו""ד (סי' קט""ז סע' ה') כתב דהסכנה הוא ""לשתות"" המים בשעת התקופה (מג""א ס""ק ח'), וכן הקשה הב""י על המרדכי, ועי' במ""ב לעיל (סי' ר""ו ס""ק כ""ו) דהביא מח' זו, ולפיכך בדיעבד אם בירך על מים כשנפלה עליו התקופה ימתין מעט עד שיעבור התקופה ואז יכול לסמוך על השיטת דתו לא מזיק ליה ושומר מצוה לא ידע דבר רע], וכתב הכה""ח (ס""ק מ') דיש נוהגין להניח ברזל בכל מאכלים ומשקים שמא עבר עליהם התקופה "	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המשקה מונח בכלי של ברזל?	"הכלי של ברזל מגין עליהם (חשוקי חמד פסחים (מ""ב) בשם ריש""א)"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע נוהגין שלא לשתות מים בשעה שהתקופה נופלת?	"מפני שבין תקופה לתקופה נופלת טיפת דם במים ויש בזה משום סכנה (ט""ז יו""ד סי' קט""ז ס""ק ד')"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשאוב המים ע""י גוי 1) במצות מצוה 2) במצות של שאר ימי פסח?"	"1) כתב הרמ""א דראוי לשאוב ע""י ישראל והוא ענין משום מכשירי מצוה (גר""א ס""ק כ""א, מ""ב ס""ק כ""א) {ולפי""ז ראוי לבנות סוכה דוקא ע""י ישראל, ואפי' דפנות הסוכה}, ועוד יש ענין לומר בפה שהוא שואב לשם מצות מצוה (דרכ""מ ס""ק ז', רע""א, מ""ב ס""ק כ""ג) [ומבואר בדרכ""מ דזהו טעם הרמ""א לייחד כלים מיוחדים למצות של מצוה, והוסיף הח""י (ס""ק ט') דיש נוהגין ליטול מים מיוחדים לכל לילה בפני עצמו] 2) הוא ענין כדי שלא יתנו חמץ לתוכם, ועכשיו שנוהגין לסנן המים א""צ לדקדק בזה (דרכ""מ ס""ק ז', מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק כ""ב)"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה מצינו דראוי לזרז אחר מצות?	"כתב הדרכ""מ (ס""ק ב') בשם האו""ז דרבים העושים מצוה ביחד מצוה לזרז נפשו להיות מן הראשונים, וראיה ממה שאמרו בפסחים (ס""ד ע""א) הפסח נשחט בג' כתות והכת שלישית נקראת עצלנית, ואמרינן בירושלמי (פסחים פ""ה ה""ז) מה אם דבר שמצותו כך אמרת שקרויה כת עצלנית מי שהוא מתעצל במצוה על אחת כמה וכמה."	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מין כלי ראוי לשאוב בו המים?	"יכול לשאוב המים בכל כלי נאה [כלי עץ או חרס מצופה], ואם משתמש בכלי חרס צריך להיות חדש אבל לא ישן דהוי מאוס (רמ""א, מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק כ""ד - כ""ה), ובשעת הדחק כשאין לו אלא כלי חרס ישן אפשר להסיקו באש ונחשב כחדש (לקמן סי' תרע""ג סע' ג') [ובפמ""ג (א""א ס""ק י') משמע דיש מעלה בכלי חרס דהם מקררים]"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השתמשו בכלי זה בשאר משקין?	"לכתחילה יש לעשות הגעלה כדי שלא יתערב שאר משקין עם המים דחיישינן שממהרין להחמיץ העיסה (מ""ב ס""ק כ""ה) [ומדינא סגי בהדחה לחוד (מקור חיים ס""ק א')], ובדיעבד אפשר שיש להתיר (שעה""צ ס""ק כ""א)"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי נחושת?	"לכתחילה לא ישאוב בכלי נחושת מפני שהם מחממות, אבל נוהגין ללוש בתוכם (מ""ב ס""ק כ""ה), וביאר הח""י (ס""ק י') דדוקא בשעת שאיבה ולינה צריכים צינון ולא בשעת לישה "	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר להשתמש במי ברז (tap water)?	"יש חוששין שלא להשתמש בהם מפני שמוסיפים בתוכם סמים והוי כמי פירות (מועדים וזמנים ח""ג סי' רס""א אות ב' בשם הרב מטשיבין) א""נ הוי כדבר חריף (חוט שני פסח פי""ב ס""ק ב'), אבל יש מקילים (אור לציון ח""ג פי""א אות ג', הליכות שלמה פסח פ""ז סע' ג') {אלא שעדיין יש לדון מתי נחשב מנותק מן המעיין, בשעת פתיחת הברז או דלמא בשעה שהכניסו המים לתוך הצונרות וזה א""א לידע אם היה ביום או בלילה}"	סימן תנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במים המכונסים בסיסטירנ""ה?"	"הארחות חיים הביא מהראב""ד דמקיל דא""צ מים שלנו דהוו כמכונסים בכלי ואינם כמחוברים לקרקע, אבל הב""י מסיים דהוגד לו שהם מתחממים בחורף [מחמת חיבורן לקרקע (גר""א ס""ק י""ט, מ""ב ס""ק כ""ז)] ועל כן אין להקל אלא בשעת הדחק, וכן פסק המחבר, ועדיף טפי ליקח מים שבתוך ביתו דאפשר שנשאבו מבעוד יום או בתחילה הלילה (מ""ב ס""ק כ""ח) {ויש להסתפק אם בודאי נשאבו מבעוד יום או בתחילת הלילה אם הם ג""כ עדיפי ממים שבסיסטירנ""ה}"	סימן תנה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש סילון ששופך מים לתוכו?	"הא""ר מקיל ה""נ בשעת הדחק דכל טיפה שנכנסת מבחוץ מתבטל בתוך המים של בנין, אכן הח""י (ס""ק י""א) מחמיר אפי' בשעת הדחק (שעה""צ ס""ק כ""ו), וכן הכריע המ""ב (ס""ק כ""ז) להחמיר דהוי כאילו הוא מחובר להמעיין מבחוץ, וכתב הערוה""ש (סע' ט') דה""ה במים שבצינורות העיר דינם כמי בארות וצריך לשאובם בין השמשות וישפוך מים הקודמים שהם אינם קרים"	סימן תנה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במים שבפלומ""פ?"	"כתב הפמ""ג (א""א ס""ק י""א) דכיון שהם מכוסים למעלה אבל למטה הם נוגעים בקרקע בודאי צריך לשאוב אותם בין השמשות, והפמ""ג מסתפק אם אפשר להקל בשעת הדחק אבל פשוט להמ""ב (ס""ק כ""ז) דאין להקל כלל, ועוד כתב הערוה""ש (סע' ט') דאפי' אם שואבן בין השמשות צריך לשפוך מים הקודמים שהם אינם קרים"	סימן תנה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי גשמים שנקלטו מן האויר?	"א""צ לינה שכבר נתקררו באויר דרך ירידתם [והבאה""ט (ס""ק ט') הביא מהלכות קטנות דוקא כשנקלטו בלילה, אבל מבואר ברדב""ז דמותר אפי' אם קלטו ביום דאין השמש מחמם אלא כשהם בקרקע (שעה""צ ס""ק כ""ח)], ואם משהה המים צריך ליזהר להשהותם במקום שלא יפיג צינתם (מ""ב ס""ק כ""ח) {הערוה""ש (סע' י""א) מחמיר במי גשמים אבל יתכן דמיירי לאחר שנשארו על הארץ}"	סימן תנה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מים חמין לא ישתמשו לעשות מצות?	"לא ילוש במים שנתחממו בחמה, וגם לא ילוש אם נתחממו מדוד גדול אפי' אם נתחממו בלא אש ורק הגיעו לשיעור פושרין (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק כ""ט - ל') [ושיעור פושרין כחמימות הרוק או כמים ששואבים בקיץ מן הנהר (ח""י ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק ל""ב)], ופשוט דאם כבר נתקרר זמן רב אין לחוש (פמ""ג א""א ס""ק י""ג, ביה""ל ד""ה מדוד)"	סימן תנה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במצות של שאר ימי הפסח?	"הרי""ץ גיאות ובעל העיטור ס""ל דדוקא במצות של מצוה צריכים מים שלנו ולא בשאר מצות וכמ""ש בבציקות של נכרים, אכן שאר ראשונים ס""ל דכל מצות צריכים מים שלנו, ולגבי בציקות של נכרים רש""י תי' דדוקא הכא קנסו אותו מפני שעבר על דברי רבנן, והר""ן תי' ע""פ הר""ח דהתם מיירי כשישראל עומד על גביו ורואה שמשתמש במים שלנו (טור, ב""י)"	סימן תנה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים חמין שנצטננו?	"המג""א (ס""ק י""ב) הביא מתשובת הרמ""א (סי' ל""ה) שאוסר [רק בחמי אור, והפר""ח מחמיר אף בחמי חמה (שעה""צ ס""ק ל')], והח""י (ס""ק י""ג) הביא מקילים, והמ""ב (ס""ק כ""ט) הכריע דיש לסמוך להקל בשעת הדחק או בהפסד מרובה, אמנם אם היו מתחילה רק פושרין אז כו""ע מודו דמותרים לאחר שנצטננו (ביה""ל ד""ה ומים)"	סימן תנה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עבר ולש בחמין 1) במזיד 2) בשוגג?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-3c9adba0512553c945e477d29cfb71a9e7f33cbc.jpg"">"	סימן תנה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים שלא לנו 1) במזיד 2) בשוגג?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-3c9adba0512553c945e477d29cfb71a9e7f33cbc.jpg"">"	סימן תנה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מים שלא לנו בטלים במים שלנו?	"הסמ""ג (ל""ת ע""ט) כתב דמים שלא לנו בטלים ברוב, אכן ביאר הב""י דכוונתו דבטלים חד בתרי ולא סגי ברוב לחוד, וכן פסק המחבר, אכן המג""א (ס""ק ט""ו) וגר""א (ס""ק כ""ו) ס""ל כפשטות הסמ""ג דסגי ברוב וא""צ חד בתרי, וכן פסק המ""ב (ס""ק ל""ח) שביאר דכיון רובו צונן מתקרר [אבל יש מחמירים לערב חד בתרי וכדעת המחבר (ח""י ס""ק י""ז, פמ""ג א""א ס""ק ט""ו, חיי""א כלל קכ""ח סע' י""א)]"	סימן תנה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לערבן לכתחילה?	"כתב המג""א (ס""ק ט""ו) דמותר דמים שלא לנו אינו איסור אלא שהם חמין וע""י העירוב נעשים צוננים (מ""ב ס""ק ל""ח), וכן נהגו בימי הערוה""ש (סע' י') מפני שנתמעטו המים שלנו ועוד אנו רואים בחוש שהמים קרים מאד קודם פסח לכן מקילים בהתערובות, והגר""ז (סע' כ""ח) מחמיר לכתחילה שלא לערבן כלל, והא""א מבוטשאטש החמיר רק במצות של מצוה."	סימן תנה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לערב מים שלא לנו לתוך העיסה 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) לא מהני לבטל המים שלא לנו (א""ר, מ""ב ס""ק ל""ט) 2) בשוגג בודאי יש להקל וכמ""ש הרמ""א לעיל (סע' ג') אפי' שלא בשעת הדחק (שעה""צ ס""ק מ""ו), אבל במזיד אע""פ שהא""ר מקיל מ""מ החמד משה והבגדי ישע מחמירים (מ""ב ס""ק ל""ט, שעה""צ ס""ק מ""ה)"	סימן תנה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לבטל מים חמין או פושרין בתוך רוב מים צוננין?	"יש בזה מח' גדולה בין האחרונים, העולת שבת וח""י (ס""ק י""ז) וא""ר וגר""ז מקילים אבל החק יוסף ובגדי ישע ומגן אלף ופמ""ג מחמירים, והכריע הביה""ל (ד""ה מים) לכתחילה בודאי יש ליזהר אבל בדיעבד יש להקל במקום הפסד מרובה או מניעת שמחת יו""ט {וצ""ב למה בפושרין צריך ביטול הרי כתב הביה""ל לעיל דפושרין שנצטננו מותרים אפי' בלא ביטול}"	סימן תנה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערב מעט מים שלנו בתוך רוב מים שלא לנו?	"אח""כ צריך רוב כנגד כל המים דכבר נתחממו גם אותן מים שלנו (פמ""ג לעיל סי' ק""ס ס""ק ז', רע""א)"	סימן תנה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן מלח על המצה 1) קודם אפייה 2) אחר אפייה?	"1) [יש ב' נדונים, א' מלח מחמם העיסה, ב' יש מח' אם מלח הוי כמים או כמי פירות (עי' ס""ס תס""ב)] הטור כתב דנוהגין באשכנז שלא ליתן מלח על המצה מפני שהמלח מחמם את העיסה, ואע""פ שאין הטעם ברור כ""כ מ""מ אין לשנות משום ואל תטוש תורת אמך, ואין לאסור ליל הסדר משום מצה עשירה דדוקא כשנלושה ביין ושמן ודבש נחשב כמצה עשירה [והר""ן הביא ראיה מותיקא דמותר כשמערבה במלח ושמן, ודחה הרא""ש דהתם עירבה עם מי פירות אבל אם עירבה עם מים אפשר דממהר להחמיץ], אכן הדרכ""מ (ס""ק ה') הביא מטור לקמן (סי' תס""ב) דהטור ס""ל דמלח הוי כמי פירות וא""כ פשוט דכשנתערב עם מים יש חשש חימוץ, ואפי' בדיעבד יש לאסרה, והפר""ח מקיל בדיעבד במעט מלח, והכריע המ""ב (ס""ק מ""ג) להקל בשוגג אפי' שלא בשעת הדחק בצירוף השיטות דמקילין כשלש בחמין בשוגג (שעה""צ ס""ק מ""ט), וע""ע בערוה""ש (סע' י""ג) דאינו מקיל בדיעבד [ולגבי הנאה יש להקל אפי' בהרבה מלח כל זמן דליכא סימני חימוץ וכמ""ש כשלש בחמין במזיד (מ""ב ס""ק מ""ג, שעה""צ ס""ק נ')] 2) בודאי מותר לקטוף פני מצה במלח ולהחזירה לתנור בחוה""מ, אמנם למצת מצוה יש ליזהר (עטרת זקנים, מ""ב ס""ק מ""א) {וצ""ב, ואין לומר משום דמבטל טעם מצה דמבואר בסמוך דאינו מבטל טעם מצה, ואין לומר משום מצה עשירה חדא דאינו מצה עשירה ע""י מלח ועוד זהו דוקא בתוך העיסה ולא אח""כ, והריטב""א (שבת ע""ט ע""א) הביא דיש מביאין ראיה מגמ' שם דמצה הוי בלא מלח ודחה ממנחות דהיו מצה ועל כל קרבנך תקריב מלח, ועי' מש""כ לקמן (סי' תע""ה סע' א') הטעם משום חיבוב מצוה ולחם עוני}"	סימן תנה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם נפל גרגיר מלח לתוך העיסה?	"כתב המג""א (ס""ק ט""ז) דתאפה העיסה מיד [וה""ה אם נתן הגרגיר בכוונה לתוך העיסה (שעה""צ ס""ק מ""ט)] (מ""ב ס""ק מ""ב), ואם המלח בא מתולדות המים אפשר דאין לאסור בדיעבד אפי' אם לא נאפה מיד (מ""ב שם, ביה""ל ד""ה נוהגין)"	סימן תנה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לערב תבלינים לתוך המצה 1) קודם אפייה 2) אחר אפייה?	"1) הטור מתיר רוב מיני תבלינים דעדיין יש בה טעם מצה, וכ""כ הרא""ש, אבל הראב""ד והמגיד משנה ס""ל דהוי מצה עשירה ואינו יוצא בה ליל הסדר [וכן משמע מהרמב""ם דדימה זה למצה שנילושה עם יין ושמן]. ולהלכה המחבר משמע דמקיל אפי' בליל הסדר אבל המג""א (ס""ק י""ח) הביא המחמירים, והכריע המ""ב (ס""ק מ""ו) להחמיר, אמנם כתב המחבר דכל זה בדיעבד אבל לכתחילה אין ליתן שום תבלין על העיסה דיש בה חשש חימוץ [והגר""א (ס""ק כ""ו) כתב דכן מבואר בראב""ד (הל' מעשה הקרבנות פי""ב הי""ז)] (מ""ב ס""ק מ""ז) 2) פשוט דיוצא בה אפי' בליל הסדר {וצ""ע ממ""ב לעיל (ס""ק מ""א) דכתב ליזהר לכתחילה במלח}"	סימן תנה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם התבלינים מצטרפין לשיעור כזית?	"המג""א (ס""ק י""ז) ס""ל דאינם מצטרפין [וס""ל דצריך לאכול כזית דגן בלא תבלינים, וזהו כמו שיטת הראב""ד שמובא לעיל בשעה""צ (סי' תנ""ג ס""ק ט""ז)], אבל משו""ע משמע דמצטרפין, ולכו""ע אם רובו דגן מצטרפין וכמ""ש לעיל (סי' תנ""ג סע' ב') (מ""ב ס""ק מ""ה)"	סימן תנה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין 1) בפלפלין 2) זנגבי""ל 3) נעגעלאך וכרכום?"	"1) כתב הרמ""א בשם הרוקח דהוא מחמם העיסה ואפי' קורט אחד עושה כל העיסה חמץ ואסור [דוקא באכילה אבל מותר בהנאה (מ""ב ס""ק מ""ט)], אמנם כתב המג""א (ס""ק י""ט) היינו דוקא כשנילוש בתוכו אבל אם נפל עליו יסלקנו ומותר (מ""ב ס""ק מ""ח) 2) כתב המג""א (ס""ק י""ט) דדינו כפלפלין, אכן הא""ר דדוקא פלפלין חריפי טפי ואינו יכול לדמות שאר תבלינים לפלפלין (ח""י ס""ק כ'), והמ""ב (ס""ק מ""ט) אינו מכריע אבל הערוה""ש (סע' י""ג) מכריע להחמיר 3) ה""נ מצדד המג""א (ס""ק י""ט) דהוו כפלפלין, ולפי הא""ר מותר (מ""ב שם)"	סימן תנה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסיד?	"סיד חי הוי כפלפלין אבל שבכותל כבר נתייבש והוי כאבן ואינו אוסר (באה""ט ס""ק י""ט, מ""ב ס""ק נ')"	סימן תנה סעיף ו		
